ד"ר ליה רינג מבית הספר לעבודה סוציאלית הציגה את מחקרה בכנס בינלאומי בוינה, אוסטריה

דר ליה רינג

סבתות בצל הטראומה: מהם הגורמים הפסיכולוגיים ואיזה תפקידי סבות תורמים להפחתם או הגברתם של תסמינים טראומטיים בקרב סבתות במלחמת "חרבות ברזל"?

על שאלת מחקר זו ענתה חברת המעבדה שלנו, ד"ר ליה רינג, בכנס בינלאומי, שבו הציגה את ממצאי המחקר שערכה במסגרת פוסט הדוקטורט שלה בהנחייתה של פרופ' אורית טאובמן – בן-ארי.

השנה, כנס ה-International Society for the Study of Individual Differences (ISSID) התקיים בתאריכים 14–18.07.25 בעיר וינה, שבאוסטריה.

המחקר נערך במהלך ארבעת החודשים הראשונים למלחמה, והשתתפו בו 575 סבתות לנכדים/ות עד גיל 10. ליה ואורית בחנו את האופן שבו גורמי סיכון כמו אי סבילות לעמימות (Intolerance Of Uncertainty), גורמי הגנה כמו חמלה עצמית ותמיכה חברתית נתפסת (Self-compassion and Perceived social support), וארבעת ממדי הסבתאות (Multidimensional Experience of Grandparenthood Set of Inventories; MEG) תורמים להפחתה או להגברה של רמות המצוקה הנפשית (Posttraumatic stress symptoms) שחוו הסבתות בתקופה קריטית זו.

במסגרת המחקר נותחו הקשרים בין משתני הסיכון וההגנה לבין רמות המצוקה הנפשית שחוו הסבתות. מניתוח קשרים בין המשתנים ובאמצעות רגרסיה לינארית, עלו ממצאים מעניינים וחשובים. נמצא כי אי-סבילות לעמימות היא הגורם המנבא החזק ביותר לרמות גבוהות של תסמינים טראומטיים בקרב הסבתות, בעוד שחמלה עצמית ותמיכה חברתית נתפסת תורמות להפחתת הסיכון למצוקה נפשית.

ממצא חשוב נוסף מתייחס למעורבותן הגבוהה של סבתות עם נכדיהן (הממד הקוגניטיבי), כך שניתן לומר כי סבתות המעורבות באופן משמעותי בגידול נכדיהן לעיתים חוות עומס רגשי כבד, אף על פי שהן ממשיכות לתפקד ולתמוך במשפחתן.סבתות בצל הטראומה: מהם הגורמים הפסיכולוגיים ואיזה תפקידי סבות תורמים להפחתם או הגברתם של תסמינים טראומטיים בקרב סבתות במלחמת "חרבות ברזל"?

על שאלת מחקר זו ענתה חברת המעבדה שלנו, ד"ר ליה רינג, בכנס בינלאומי, שבו הציגה את ממצאי המחקר שערכה במסגרת פוסט הדוקטורט שלה בהנחייתה של פרופ' אורית טאובמן – בן-ארי.

השנה, כנס ה-International Society for the Study of Individual Differences (ISSID) התקיים בתאריכים 14–18.07.25 בעיר וינה, שבאוסטריה.

המחקר נערך במהלך ארבעת החודשים הראשונים למלחמה, והשתתפו בו 575 סבתות לנכדים/ות עד גיל 10. ליה ואורית בחנו את האופן שבו גורמי סיכון כמו אי סבילות לעמימות (Intolerance Of Uncertainty), גורמי הגנה כמו חמלה עצמית ותמיכה חברתית נתפסת (Self-compassion and Perceived social support), וארבעת ממדי הסבתאות (Multidimensional Experience of Grandparenthood Set of Inventories; MEG) תורמים להפחתה או להגברה של רמות המצוקה הנפשית (Posttraumatic stress symptoms) שחוו הסבתות בתקופה קריטית זו.

במסגרת המחקר נותחו הקשרים בין משתני הסיכון וההגנה לבין רמות המצוקה הנפשית שחוו הסבתות. מניתוח קשרים בין המשתנים ובאמצעות רגרסיה לינארית, עלו ממצאים מעניינים וחשובים. נמצא כי אי-סבילות לעמימות היא הגורם המנבא החזק ביותר לרמות גבוהות של תסמינים טראומטיים בקרב הסבתות, בעוד שחמלה עצמית ותמיכה חברתית נתפסת תורמות להפחתת הסיכון למצוקה נפשית.

ממצא חשוב נוסף מתייחס למעורבותן הגבוהה של סבתות עם נכדיהן (הממד הקוגניטיבי), כך שניתן לומר כי סבתות המעורבות באופן משמעותי בגידול נכדיהן לעיתים חוות עומס רגשי כבד, אף על פי שהן ממשיכות לתפקד ולתמוך במשפחתן.

%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%94.png

תאריך עדכון אחרון : 25/11/2025